בעבר בעולם היה מצב של אוטרקיה- מה שיצרו- צרכו. ברגע שהתחילה להתפתח התחבורה ואנשים החלו לנע ממקום למקום החל הסחר. ככל שהתחבורה השתכללה כך הוזל גם הסחר.
בסחר ישנם 2 סוגים:
1. ייבוא- חברה מסוימת קונה מוצר שאינה מייצרת. בתהליך של ייבוא פרטים (אנשים או חברות) קונים במדינה אחרת. לוקחים אמצעים (כסף, סחורות- החלפת סחורות). חברה לוקחת כסף שמקורו במשק אחד ומפקידה את הכסף הזה במשק אחר (קניית סחורה), החברה מושכת כספים מהזרימה והמחזוריות של המשק. התהליך שבו כספים לא יוצאים לאותו משק דומה לתהליך של חיסון- לא משפיעה על המשק שלנו, בגלל זה כוך הקניה בארץ יורד. דבר זה יכול לגרום למיתון והאטה כלכלית במצב זה המדינות מתמודדות אם ייבוא יתר בעזרת מכס. תהליך המכפיל- השפעת הכלכלה של ענף מסוים היא לא רק על אותו הענף אלה בסופו של דבר היא משפיעה על כל המשק.
2. ייצוא- משק אחר רוכש מוצרים מסוימים מן המשק שלנו. לכן נכנס למשק שלנו מט"ח ולכן נוצר ביקוש רב לעובדים ולכן כוח הקניה עולה- הזרקה של אמצעים למשק. תהליך המגביל לתהליך הייצוא הוא השקעה.
מכפיל סחר חוץ- השפעות של תהליך הייבוא והייצוא על הכלכלה הלאומית. ההשפעה הישירה של הייבוא והייצוא משפיעה השפעה ישירה על שוק המט"ח. כשמדינה מסוימת מייצאת סחורה נכנס לתוך המשק שלה מט"ח, ובייבוא יוצא מט"ח. צריך שתהליכים אלו יהיו מאוזנים או יינטו לכיוון החיובי כי אם לא מתחילים להיווצר גירעונות. כאשר נוצרים גירעונות המדינה זקוקה ל- סיוע מימון והלוואות כאשר יש יחסי גומלין בין 2 מדינות כאשר באחת מהן נוצר מיתון הדבר ישפיעה ישירות על המדינה שאיתה היא מנהלת סחר.
סחר חופשי- סחר הוגן (2 המדינות מחליטות על כמות הייבוא והייצוא ביניהם) כדי שלא ייווצר מצב של מיתון באחת מן המדינות.
ככל המחיר ירד הביקוש יגדל, ככל שהמחיר יעלה היצור יעלה ובסופו של עניין הדבר יתאזן. כשיש לנו ייבוא גדול נוצר עודף כסף. כאשר יש ביקוש רב למטבע זר העקומה זזה ז"א: P1 קטן מP2 וכאשר גודל ההיצע יורד המחיר.
מאזן התשלומים
מאזן התשלומים נותן את תמונת המצב כמה כסף יש לי לאחר שעשיתי פעולות מסוימות. מנהלים מאזן זה לפי 3 סוגי חשבונות:
1. חשבון שוטף- ייצוא סחורות- ייבוא סחורות, ייצוא שירותים- ייבוא שירותים. בחשבון שותף מתנהלים התמורות של ייצוא סחורות ושירותים אל מול ייבוא סחורות ושירותים.
2. העברות חד צדדיות- לסקטור פרטי - מסקטור פרטי (הדודה מלונדון שלחה לי 200 $), לסקטור ציבורי - מסקטור ציבורי (תמיחה של ארה"ב בממשלה של 200 מיליון $).
3. תנועות הון-
א. לזמן ארוך ובינוני- לסקטור פרטי מסקטור פרטי (הלוואות של 10-20 שנה), לסקטור ציבורי מסקטור ציבורי.
ב. הלוואות לזמן קצר- אשראי זמן קצר מתן אשראי לזמן קצר, גידול פקדונות של חו"ל בארץ גידול הפקדות של הארץ בחו"ל.
כל התנועות הללו נרשמות במאזן ומשפיעות עליו.
ישנם 2 דרכים בהם נקבע שער חליפין של מטבע מסוים:
1. בעבר שער החיליפין היה יציב וקבוע מטעם הממשלה על בסיס זהב.
2. שער חליפין חופשי- לפי חישובי השוק הפרטי (בנקים) לשער זה יש רצועת בטחון שנקבעת ע"י הממשלה.
השפעות ייבוא ייצוא על פרטים במדינה
רמת החיים במדינה תלויה ברמת הצריכה ולא ברת הייצור.
רמת החיים הממוצעת נקבעת כך: סך כל המוצרים והשירותים שנצרכו/ מספר התושבים.
בסחר ישנם 2 סוגים:
1. ייבוא- חברה מסוימת קונה מוצר שאינה מייצרת. בתהליך של ייבוא פרטים (אנשים או חברות) קונים במדינה אחרת. לוקחים אמצעים (כסף, סחורות- החלפת סחורות). חברה לוקחת כסף שמקורו במשק אחד ומפקידה את הכסף הזה במשק אחר (קניית סחורה), החברה מושכת כספים מהזרימה והמחזוריות של המשק. התהליך שבו כספים לא יוצאים לאותו משק דומה לתהליך של חיסון- לא משפיעה על המשק שלנו, בגלל זה כוך הקניה בארץ יורד. דבר זה יכול לגרום למיתון והאטה כלכלית במצב זה המדינות מתמודדות אם ייבוא יתר בעזרת מכס. תהליך המכפיל- השפעת הכלכלה של ענף מסוים היא לא רק על אותו הענף אלה בסופו של דבר היא משפיעה על כל המשק.
2. ייצוא- משק אחר רוכש מוצרים מסוימים מן המשק שלנו. לכן נכנס למשק שלנו מט"ח ולכן נוצר ביקוש רב לעובדים ולכן כוח הקניה עולה- הזרקה של אמצעים למשק. תהליך המגביל לתהליך הייצוא הוא השקעה.
מכפיל סחר חוץ- השפעות של תהליך הייבוא והייצוא על הכלכלה הלאומית. ההשפעה הישירה של הייבוא והייצוא משפיעה השפעה ישירה על שוק המט"ח. כשמדינה מסוימת מייצאת סחורה נכנס לתוך המשק שלה מט"ח, ובייבוא יוצא מט"ח. צריך שתהליכים אלו יהיו מאוזנים או יינטו לכיוון החיובי כי אם לא מתחילים להיווצר גירעונות. כאשר נוצרים גירעונות המדינה זקוקה ל- סיוע מימון והלוואות כאשר יש יחסי גומלין בין 2 מדינות כאשר באחת מהן נוצר מיתון הדבר ישפיעה ישירות על המדינה שאיתה היא מנהלת סחר.
סחר חופשי- סחר הוגן (2 המדינות מחליטות על כמות הייבוא והייצוא ביניהם) כדי שלא ייווצר מצב של מיתון באחת מן המדינות.
ככל המחיר ירד הביקוש יגדל, ככל שהמחיר יעלה היצור יעלה ובסופו של עניין הדבר יתאזן. כשיש לנו ייבוא גדול נוצר עודף כסף. כאשר יש ביקוש רב למטבע זר העקומה זזה ז"א: P1 קטן מP2 וכאשר גודל ההיצע יורד המחיר.
מאזן התשלומים
מאזן התשלומים נותן את תמונת המצב כמה כסף יש לי לאחר שעשיתי פעולות מסוימות. מנהלים מאזן זה לפי 3 סוגי חשבונות:
1. חשבון שוטף- ייצוא סחורות- ייבוא סחורות, ייצוא שירותים- ייבוא שירותים. בחשבון שותף מתנהלים התמורות של ייצוא סחורות ושירותים אל מול ייבוא סחורות ושירותים.
2. העברות חד צדדיות- לסקטור פרטי - מסקטור פרטי (הדודה מלונדון שלחה לי 200 $), לסקטור ציבורי - מסקטור ציבורי (תמיחה של ארה"ב בממשלה של 200 מיליון $).
3. תנועות הון-
א. לזמן ארוך ובינוני- לסקטור פרטי מסקטור פרטי (הלוואות של 10-20 שנה), לסקטור ציבורי מסקטור ציבורי.
ב. הלוואות לזמן קצר- אשראי זמן קצר מתן אשראי לזמן קצר, גידול פקדונות של חו"ל בארץ גידול הפקדות של הארץ בחו"ל.
כל התנועות הללו נרשמות במאזן ומשפיעות עליו.
ישנם 2 דרכים בהם נקבע שער חליפין של מטבע מסוים:
1. בעבר שער החיליפין היה יציב וקבוע מטעם הממשלה על בסיס זהב.
2. שער חליפין חופשי- לפי חישובי השוק הפרטי (בנקים) לשער זה יש רצועת בטחון שנקבעת ע"י הממשלה.
השפעות ייבוא ייצוא על פרטים במדינה
רמת החיים במדינה תלויה ברמת הצריכה ולא ברת הייצור.
רמת החיים הממוצעת נקבעת כך: סך כל המוצרים והשירותים שנצרכו/ מספר התושבים.
נגב ייעוץ ופיקוח אינטרנטי -יעוץ וליווי חינם להצלחה אינטרנטית מלאה. "נגב" הינה חברת יעוץ ופיקוח לכל סוגי השירותים האינטרנטיים: בניית אתרים, קידום אתרים, שרותי תוכן, קופירייטינג ותרגום, שיווק וכן פרסום ברשת, תכנות ופיתוח אפליקציות, תכנון וייעוץ עסקי, טלמרק
